החלטה בתיק ת"א 44350-10-10

החלטה זו ניתנת בבקשה למתן צו מניעה שיורה על עיכוב ההליכים לפינוי המבקש מדירה ומחסנים המצויים בחלקה 16 בגוש 30125 בסילוואן, ירושלים (להלן: הדירה).

מי הם הצדדים להליך?

1.                 המבקש מר חוסין חג'ו מתגורר בדירה מיום 1.7.10, וזאת לטענתו מכוח הסכם שכירות מוגנת, שנחתם בינו ובין המשיבים 2-7.

2.                 המשיבים 2-8 הינם אחים, ואין חולק כי, בטרם מותו בשנת 1979, היה סבם הבעלים של מקרקעין בסילוואן, ובתוכם גם הדירה נשוא החלטה זו.

3.                 המשיבה הינה חברה זרה שעיסוקה, בין היתר, ברכישת קרקעות מערבים והשכרתם ליהודים.

4.                 המשיב 8 לא התייצב להליך זה ולא הגיש תגובה לבקשה, אך המשיבה 1 טוענת כי היא רכשה את זכויותיו בדירה.

5.                 המשיבים 2-7 לעומת זאת תומכים בטענות המבקש, וטוענים כי הם העבירו לידו זכויות של דייר מוגן בנכס, וזאת כנגד תשלום דמי מפתח. המשיבים 2-7 מודים כי המבקש לא רכש את זכויותיו של המשיב 8 בדירה, אך טוענים כי עיקר הזכויות בדירה הינו שלהם, ועל כן היו רשאיים להתקשר עם המבקש.   כך או כך המשיבים 2-7 טוענים כי הבעלות בדירה הינה של המשיבים 2-8 ושל אח נוסף סולימאן שכלל אינו צד להליך זה.

רקע עובדתי וההליכים הקודמים:

6.                 המשיבה 1 טוענת שרכשה את זכויות של המשיב 8 בדירה, ומשלא פינה אותה  נקטה כנגדו בהליכים משפטיים ( ת.א. 4549/09). בסופו של דבר הגיעו המשיבה 1 והמשיב 8 להסדר פשרה, שמכוחו התחייב המשיב 8 לדאוג לפינוי הדירה עד ליום 15.12.09. הסדר זה קיבל ביום 21.6.09 תוקף של פסק-דין.

7.                 המשיב 8 לא פינה את הדירה, ועל כן המשיבה 1 נקטה בהליכי הוצאה לפועל, ואף קיבלה צו פינוי.

8.                 המשיב 8 התנגד להליכי ההוצאה לפועל והגיש בקשה דחופה "לסגירת התיק ולחילופין לעיכוב הליכי הפינוי". במסגרת בקשה זו טען המשיב 8 כי הוא לא מחזיק בדירה, אך הוא השכיר אותה למר עלאא סוידאן, שסירב לפנות את הדירה גם לאחר תום תקופת השכירות. המשיב 8 אף הוסיף וטען כי עלאא סוידאן העביר את החזקה בה לידי מר חג'ו, הוא המבקש בבקשה שבפני. על כן טען המשיב 8 כי יש לברר את שאלת הזכויות בדירה בטרם פינויה.

9.                 זמן קצר לפני שהמשיב  8 פנה להוצאה לפועל הוא הגיש תביעה לפינוי מר סוידאן מהדירה ובה טען כי מר סוידאן מסרב לפנות הדירה לאחר תום תקופת השכירות.   מר סוידאן מצידו טען כי הינו דייר מוגן מכוח הסכם שערך עם אחיו של המשיב 8, הם הם המשיבים 2-7 בבקשה שבפני.

10.              כך או כך, רשמת ההוצאה לפועל דחתה את הבקשה לעיכוב הליכי הפינוי ביום 30.8.10 ונימקה החלטתה באופן הבא:

"... החייב טוען כיום, כי אין לבצע את הליכי הפינוי וכי למעשה יש לסגור את תיק ההוצאה לפועל כנגדו, מהטעם שבנכס מתגוררים צדדי ג' אשר לחייב אין כל קשר אליהם, ואשר אין הם מחזיקים בנכס מטעמו. החייב הוסיף שהוא אף אינו יודע זהות המחזיקים בנכס ומקור זכותם להתגורר בו. יודגש כי לא מובנת ההתגייסות חסרת הפשרות של החייב להגנת פולשים המצויים בנכס, לכאורה תוך התעלמות מפניותיו ומטענותיו של החייב לעניין הזכויות בנכס. תמוהה לא פחות היא התעלמותם המוחלטת של אותם צדדי ג' מההליכים בהם עסקינן, באשר למרות שצדדי ג' מודעים לטענות הזוכה, לא הם לבקש לעכב ההליכים ולא טענו טענות של ממש לעניין זכויות בנכס. העובדה שהחייב הוא המנהל הקרב עבור אותם צדדי ג' אשר לכאורה אמור הוא להיות ביריבות עמם, או לכל הפחות אדיש להליכי הפינוי אשר בכל מקרה לא יבוצעו כלפיו, מצביעה לכאורה על שאין עניינו בפולשים, אלא על צדדי ג' המצויים בנכס מטעמו ו/או באישורו של החייב...".

11.              ביום 22.10.10 פנה המבקש לבית משפט זה בבקשה לקבל את אותו צו שהוא מבקש גם בבקשתו הנוכחית. הבקשה נדונה על ידי כב' השופטת בר-אשר אשר נתנה צו ארעי, אך בדיון שהתקיים ביום  3.11.10, דחתה את הבקשה. השופטת בר אשר קבעה כי יש לדחות את הבקשה בשל הצטברותם של מספר טעמים: אי הגשת מסמכים התומכים בטענת המבקש כי הוא בעל הזכויות בדירה, אי צירוף בעלי הדירה, ולבסוף בשל השיהוי בהגשתה.

12.              המבקש הודיע בתום הדיון כי יגיש בקשה מתוקנת, ובמקביל הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי יחד עם בקשה לעיכוב הפינוי.  כב' השופט סובל נעתר לבקשה לעיכוב הפינוי מטעמים שונים, ובין היתר ציין כי פסק הדין שניתן על דרך הפשרה לטובת המשיבה 1:

" העניק לה את מלוא זכויותיו של המוכר בנכס ( הוא המשיב 8 בבקשה שבפני ד.פ.) , אך לא נזקק לשאלה אלו מהזכויות אכן שייכות למוכר ואלו שייכות לששת אחיו של המוכר מהם טוען המבקש כי שכר את הנכס כאמור בהסכם השכירות שהוגש לבית המשפט. לגבי זכויות המוכר נאמר בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין כי מקורן "הן מכוח מכר, הן מכוח ירושה והן מכוח כל מקור אחר". הסכם מכר מבעלים קודמים למור לא הוצג; צו ירושה המדיר מהעיזבון את ששת אחיו של המוכר לא הוצג; וגם טיבו של אותו "כל מקור אחר" לא הובהר".

13.              כב' השופט סולברג שדן בבקשת רשות הערעור דחה אותה וקבע כדלקמן:

"ניכר בבקשת המבקש כי תכליתה היא לשמר למעשה את פלישתו לנכס, שבגינה הוגשה תלונה למשטרה. על פי הדברים אין מדובר בשימור המצב הקיים, אלא בניסיון להנציח את השינוי. .... הסבריו לשיהוי אינם מניחים את הדעת. אך גם מבלעדי כן, וכפי שהבהיר בית משפט קמא למבקש, הימנעות מהבאת ראשית ראיה לכך שמי שהשכירו למבקש את הנכס, או התיימרו להשכירו, הם אכן בעלי זכויות בנכס, היא כשלעצמה טעם מספיק לדחיית הבקשה על הסף.... על כן פנים, בשלב זה, מן הראוי לזכור את דבר קיומו של פסק דין חלוט לטובת המשיבה כבעלת הנכס; החלטה שניתנה לזכותה אצל רשמת ההוצל"פ..." (פסק דין מיום 6.2.11).